לשון הרע בעבודה

מהי לשון הרע על פי החוק?

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, קובע כי לשון הרע היא כל פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לעשותו מטרה ללעג, לפגוע במעמדו בעיני הבריות או בעיסוקו. חשוב להבין שלפי החוק, די בכך שפרסום עלול לגרום לפגיעה ואין הכרח שהפגיעה תתממש בפועל. 

החוק קובע גם מה נחשב "פרסום": אין צורך בפרסום רחב היקף – די בכך שהאמירה תגיע לאדם נוסף אחד בלבד, מלבד מושא הדברים. הפרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בהודעת וואטסאפ, בדוא"ל, בפרוטוקול ישיבה, בפוסט בפייסבוק או בכל צורה אחרת שבה אדם אחר נחשף לתוכן.

לשון הרע בעבודה: גבולות השיח המותר

מערכת יחסי עבודה כוללת מתח מובנה: פיקוח, שיפוטיות, הערכות, דיווחים, ביקורת. בתוך ההקשר הזה, לא כל אמירה שלילית תיחשב בהכרח לשון הרע. בתי הדין נדרשים להבחין בין תלונה עניינית, אפילו קשה, שנמסרת בתום לב, לבין פרסום שיש בו השפלה, ביזוי או ייחוס של תכונות שליליות באופן שגורם לפגיעה של ממש במעמד העובד.

כאשר הדברים נאמרים במסגרת תפקודית – למשל, מנהל המעיר לעובד על תפקודו מול גורם רלוונטי – ייתכן שלא תקום עילת תביעה, כל עוד הביקורת עניינית ונמסרת בערוץ סביר. אולם כאשר האמירה נמסרת בפורום לא רלוונטי או מופצת מחוץ למסגרת ההולמת בנסיבות העניין– הדבר עלול לעלות כדי לשון הרע. העילה המשפטית עשויה להתגבש גם כאשר מדובר בפרסום שמציג אדם באור שלילי, מקשה עליו לבצע את תפקידו או יוצר לגביו תדמית שלילית – אפילו אם הדברים נאמרו בנימה קלילה או בצחוק.

בין ביקורת לגיטימית ללשון הרע – מתי החוק מגן על המפרסם?

גם כאשר עובד או מעסיק משמיע אמירה שעל פניו נראית פוגענית, אין זה אומר בהכרח שמדובר בלשון הרע שתחויב בפיצוי. חוק איסור לשון הרע קובע שתי הגנות עיקריות שעשויות לעמוד למפרסם ואילו הן מתקיימות – לא תוטל על המפרסם אחריות משפטית. חשוב להכיר את ההגנות הללו, במיוחד כאשר מדובר בפרסום במסגרת יחסי עבודה, שם המתח בין ביקורת לגיטימית לבין פגיעה בשם הטוב עולה לעיתים תכופות.

הגנת אמת בפרסום
סעיף 14 לחוק קובע כי לא תוטל אחריות על פרסום אם יוכח שהדברים שפורסמו היו אמת, ושקיים בהם עניין ציבורי. בהקשר של מקום עבודה, האתגר הוא כפול – גם להראות שהטענות כלפי עובד או מעסיק נכונות עובדתית, וגם שהיה טעם ממשי בפרסום הדברים בפני אחרים. כך לדוגמה, ביקורת פנימית על תפקוד מקצועי עשויה ליהנות מההגנה אם נעשתה בתום לב, אך פרסום של אותם דברים בקבוצת עובדים רחבה או ברשתות חברתיות – עלול לחצות את הגבול.

הגנת תום הלב
סעיף 15 לחוק מאפשר הגנה כאשר הפרסום נעשה מתוך כוונה עניינית, בהקשר רלוונטי ולא מתוך מטרה לפגוע. בפרט, כאשר עובד מתריע בפני ממונה על התנהלות בעייתית, או כאשר מנהל מעביר חוות דעת מקצועית על עובד, החוק עשוי להעניק הגנה כל עוד הדברים נאמרו במסגרת הערוצים הרלוונטיים, בשפה מדודה ובאמונה כנה באמיתותם. ככל שהפרסום גולש לשפה משפילה, הופך אישי או מתפרסם לקהל לא רלוונטי – ההגנה עלולה להתערער. 

מהן ההשלכות המשפטיות של לשון הרע בעבודה?

כיום הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע, עומד על סך של עד כ- 80,000 ש"ח ובמקרים בהם לשון הרע פורסמה בזדון, עד כ- 160,000 (בהתאם לשיקול דעת בית הדין). 

כיצד לפעול אם נפגעתם מפרסום?

תעדו את כל ההתכתבויות או האמירות, משום שנטל ההוכחה הוא עליכם. אילו לשון הרע נאמרה על ידי עמיתים לעבודה, מומלץ לנסות לפתור את הנושא בתוך הארגון – פנייה למנהל הישיר או משאבי האנוש.  אילו לא קיבלתם מענה הולם, שקלו פנייה לעורך דין. ניתן לשלוח מכתב התראה ובמקרה הצורך – להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.

לסיכום

שמו הטוב של אדם הוא זכות בסיסית – גם במקום העבודה. אם מצאתם את עצמכם מתמודדים עם אמירה, פרסום או התנהלות שפגעה בשמכם הטוב במסגרת העבודה – חשוב להבין שלרשותכם עומדים כלים משפטיים ברורים. בין אם אתם שוקלים תביעה, פנייה למעסיק או צעד אסטרטגי אחר אני מזמינה אתכם לפנות אליי לייעוץ מעמיק ומותאם אישית.